מזמורי קינת העם והפרט

דימוי אל אישי וקרוב , דומה לזה שבגאולות ובדומיהן , עולה גם משתיים מן הסוגות המרכזיות של מזמורי תהלים , שגונקל כינה אותן קינת העם וקינת הפרט Gunkel , 1998 , ) . ( pp . 82-98 ; 121-198 במזמורים האלה פונה הדובר , הנתון בצרה , אל אלוהים ומתפלל לישועה . סיטואציית הדיבר העקרונית בהם דומה אפוא ביסודה לזו שבפיוטי הגאולה ודומיהם . האדם הדובר נתון בצרה , והוא קורא אל אלוהים בבקשות המכוונות לטובתו האישית ( והלאומית , ( בקשות עזרה ונקם באויבים . דימוי האל המרכזי ביותר המתקבל בהם , בדומה לזה שבפיוטים אשר נדונו לעיל , הוא הדימוי של אל הישועות . הפלה חסדיך מושיע חוסים ממתקוממים בימינך שמרני כאישון בת עין בצל כנפיך תסתירני מפני רשעים זו שדוני איבי בנפש יקיפו עלי ( תה' יז . ( 9–7 עד אנה , 'ה , תשכחני נצח ? עד אנה תסתיר את פניך ממני ? [ ... ] עד אנה ירום איבי עלי ? [ ... ] ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך ( שם יג , ( 6–2 גם כאן אפוא דובר הנתון במצוקה ; גם כאן הדיבור אל אלוהים מנוסח כפנייה ישירה , בגוף שני , היוצרת תחושה של קרבה בין אדם לאלוהים ( חרף טענה כגון זו שבמזמור יג , שאלוהים רחק מן האדם הדובר . ...  אל הספר