בהתאם לתפקידיהם הליטורגיים פיוטי הגאולה ודומיהם , שלא כמו האופנים , אינם ממוקדים בעיצובו של דימוי האל כנשגב . גם במסגרות סוגתיות אלה אמנם יש בדימוי האל כמה מן האפיונים החשובים של הנשגב , ובראשם הזכרת כוחו האדיר . אבל כאמור לא על הכוח לבדו עומד הנשגב , כי אם על הכוח הפראי , המרוחק והמסתורי , המאיים והמענג כאחד . והנה הגאולות , וכמותן פיוטים אחרים במערכת היוצר – המאורות , האהבות והזולתות – מעמידות בפנינו דימוי אל שונה מזה לחלוטין . אביא לדוגמה גאולה של אברהם אבן עזרא : צור , המקרא בצור ישראל , קומה לעזרת קהל ישראל ! אלי , לפנים ימינך רמה הבט לבנך בכורך , למה נמכר לעבד ביד האמה ? איה דברך בתורתך , אל : ' כי לי עבדים בני ישראל ? ' בי אש קנאות לבבי תבעיר , כי נעבדתי בכף איש שעיר נהפך דבר "יעבד רב צעיר , " כי איך קדוש אל ביד מתגאל יצעק לפניו – ואין לו גואל ? 29 בסעיף זה אני קושרת את הדיון בגאולות אל סוגות אחרות – מאורות , אהבות וזולתות ; הבחנה מרכזית שתעלה כאן בדבר התכליתיות של המבע בפיוטים אלה יפה בעיקר לפיוטי הגאולה , המאורה והזולת ; באשר לפיוטי האהבה , יש אהבות רבות שמשובצים בהן מבעים תכ...
אל הספר