יסודות של הנשגב מצויים בכל הסוגות של מזמורי תהלים , אולם הביטוי המובהק של דימוי האל כנשגב הוא במסגרת ההמנון . הסוגה הזאת מכתיבה את ההתמקדות במושא ( בנמען האלוהי , ( ואם יש בה ביטוי לנוכחות החווה , הרי היא כפופה בדרך כלל להתמקדות הסוגתית במושא ומשרתת אותה . ביטויים או רמזי ביטוי להתרשמותו של האדם מאלוהים באים לשם מסירה של רגשות ההערצה , התדהמה , הכבוד וההתפעלות מן הגדלות הנוראה . במילים אחרות , הם באים לשקף את כל מה שקאנט הגדירו כפעולתו של הנשגב על נפש האדם " ) הנשגב הדינמי , ( " ולהעצים בזאת את גדולתו של המושא האלוהי . דימוי מרכזי מאוד של האל בהמנונות תהלים הוא אפוא הנשגב , ולפיכך מצב הנפש הבסיסי הוא מצב של יראה והתלהבות . ( Gunkel , 1998 , p . 49 ) " ההימנון מצייר דימוי רב עצמה של אלוהים , שהוא נצחי [ ... ] קדוש ונורא [ ... ] נישא גבוה מעל כל העולם [ ... ] קסום ונהדר [ ... ] בעל כוח לאין שיעור [ ... ] נפלא בבריאותיו ובמעשיו [ ... ] אין סופי בידיעתו [ ... ] ונפלא לאין ערוך" ( שם . ( אך לצד יסודות דימוי הנשגב עולה בהמנונות שבתהלים גם דימוי אחר של האל , שונה מן הנשגב , דימוי מוסרי : אלוה...
אל הספר