כבר " לונגינוס" העיד שמה שהנפש נמשכת אחריו מתוך פליאה והתפעלות – עצמתו החיובית של הנשגב – קשור קשר הדוק אל הגדול ואל המאיים . אין אנו מתפעלים מן הפלגים הקטנים המועילים לנו , " אלא מן הנילוס ומן הדנובה ( איסטרוס ) ומן הרינוס , ויתר על כן מן האוקיינוס . ועששית זו שהדלקנו , אף שהיא שומרת על האור , אינה מרגשת אותנו כמאורות השמימיים [ ... ] ואיננו מוצאים [ ... ] עששית זו ראויה להתפעלות יותר מלוע הר הגעש אתנה שהתפרצויותיו מוציאות מן התהום אבנים וסלעים שלמים" " ) לונגינוס , " שם , 2 על הפולמוס בדבר זהותו של מחבר " על הנשגב" ראו דבריו של ברונובסקי במבוא לתרגומו העברי לספר " ) לונגינוס , › 982 , " עמ' . ( 9–7 3 לדברי קאנט אל המושא הגדול נקשר " תמיד מין רחש כבוד , כשם שאנו קושרים זלזול עם מה שאנו קוראים לו בסתם קטן" ( קאנט , , › 984 עמ' . ( 76 וברוח זו כתב " לונגינוס : " " ומלכתחילה הפיח בנו הטבע אהבה שאין להכריעה לכל מה שהוא גדול ואלוהי אף יותר מאתנו" " ) לונגינוס , " שם , עמ' . ( 63 עמ' . ( 64–63 כמו למראה איתני טבע שכאלה , כך גם לנוכח אלוהים , נמסכת תחושת הגיל ברעדה ; " עבדו את ה' ביראה וגילו...
אל הספר