לעומת הסליחות , הרשויות האישיות הן מסגרת טבעית פחות לביטוי רגשות של ' שפלות רוח . ' עמהן באים אנו אל " קוטב הששון" של הפיוט הספרדי . זכר אלוהים משמח כאן לבב אנוש ומניס את היגון , ואיננו ממוקד בדרך כלל בחדלונו של אדם . הרשויות האישיות מעמידות דמות אדם מאמין המתמוגג מאהבתו לאלוהיו ומדבקותו בו . בתוך סיטואציית הדיבר החגיגית של הרשות האישית , שיסודה אושר עילאי , אין מקום לביטויים של חידלון ואפסות מן הסוג שציינתי לעיל . ואכן , בתחום הרשויות האישיות לא נמצא ביטויי אפסות קשים , מעוררי סלידה ( כגון – " בטיט יתגולל , " " נתעב ונאלח , " " ירקב כמו סס , " " וכרקב יבלה , " שבסליחתו של אבן גבירול . ( כמו כן אין בהן בדרך כלל ביטויי אפסות הקשורים אל הסיבות המוכרות מן הסליחות , כמו הלידה בחטא , הרגשת הטומאה , קוצר החיים , נסמך על פירוש רש"י ומבין את הפועל " סולדת" כנרתעת , נמשכת לאחוריה ( מפחד הכווייה ; ע' שטיינזלץ , תשכ"ט , עמ' . ( 168 כך מפרשים גם פרשנים מודרנים אחרים , וראו למשל : " ואסלדה : [ ... ] אזדעזע וארתע לאחור" ( חכם , תשמ"ב , עמ' מט . ( לפי כל אלה אפשר לפרש את " מסלד" בשירו הנזכר של רמב"ע ...
אל הספר