הדיונים שבפרקים הבאים מתבססים על עיקרון יסודי אחד שכיניתיו כאן , בעקבות ויטגנשטיין , " חילופי אספקטים . " את המושג הזה ויטגנשטיין מעלה בדיונו בתופעות הניתנות לתפיסה ביותר מאופן אחד , 1987 ) עמ' 77 ואילך , ( ולהמחשת דבריו בסוגיה זו הוא מביא בין השאר את הציור הזה "ה ] ארנווז ; " שם , עמ' : [ 78 אילו היו נתונות לנו שתי תמונות של הארנווז – כשבאחת הוא מוקף ארנבים ובשנייה הוא מוקף ברווזים , היינו רואים את אותה דמות ( הארנווז ) אחרת בכל פעם ( בתמונה האחת כארנב ובשנייה – כברווז ) ( שם , סי' . ( 16 הדמות היא אותה הדמות בשתי התמונות . מה שמשתנה מתמונה לתמונה הוא הרושם שלנו , האינטרפרטציה שאנו נותנים לדבר , נקודת המבט או התפיסה שלנו . במילים אחרות , ההקשרים השונים מאירים באותה דמות אספקטים שונים , ומזמנים " חילופי אספקטים" – ראיות שונות של אותו האובייקט עצמו . 1 תפיסת האספקטים של דמות הארנווז ( כלומר ראייתו בתור ארנב או בתור ברווז ) היא בעצם אינטרפרטציה שניתנת לאובייקט החזותי , אשר יכולה להיחוות ( בטעות ) כראייה פשוטה ומוחלטת . במונח " ראייה בתור" ויטגנשטיין מסמן את אופייה המיוחד של ראייה זו כתלו...
אל הספר