המוטיב " בית" משמש את עגנון ברבים מסיפוריו . הבית הוא סמל היציבות וערעורו הוא גם ערעור היציבות של האדם . על מוטיב " הבית" ועל העדר הבית עמד ב' קורצווייל בנוגע לסיפור " עידו ועינם . " בסיפור " האבות והבנים" שב"ספר המעשים" מספר עגנון על ילדיו שנעלמו לקראת הפלגת הספינה . הוא ואשתו הולכים לבדוק אם ילדיהם נשארו בבית . המפגש עם הבית השומם מסמל את אובדן הביטחון : " חלונות הבית הבהיקו מתוך כתלי הבית וכל קול לא נשמע בבית כאילו יצאו כל יושבי הבית מן הבית . " מרכזיות הבית אצל עגנון באה בעקבות סיפור חייו , שרפת ביתו בהומבורג , רעידת האדמה בביתו בירושלים והפוגרום שנעשה בביתו בשכונת תלפיות . באורח נטה ללון מסמל הבית הגנה ויציבות . עיר מולדתו מבטאת את חוסר היציבות בגלות ואילו האני המספר – עגנון , שבא מארץ ישראל לביקור בעיר מולדתו , דורש דרשה על הבית שבארץ ישראל שהיא מקום מוגן . עגנון בונה דרשה קבלית על מהות הבית . מוטיב " הבית" מתגלגל בחמישה שלבים האחוזים זה בזה : מקרא , תלמוד , זוהר , דרשתו של הרב קוק ודרשתו של עגנון באורח נטה ללון . › ב' קורצווייל , "הערות לעידו ועינם , " מסכת הרומאן , ירושלים ותל ...
אל הספר