בין האופנים שבהם מעבד עגנון את הקבלה באופן ספרותי נמנית יצירתיות קבלית , כלומר דרשנות של מקורות קבליים , עד כי ניתן לראות בו מעין דרשן קבלי חסידי השוזר דרשות קבליות בסיפר . עגנון למד את הקבלה לא רק כצופה מבחוץ אלא היה כבן בית בעולמה . מקצת דרשות אלה מובאות כחידושי תורה מפי המספר המתאר את הסיפור וקצתן ניתנות מפי האני המספר המתפקד כאחד מגיבורי הסיפור . פעמים שהדרשות נושאות אופי של חידושי תורה ופעמים שהן על דרך ההומור .
אל הספר