הסיפור " מעשה רבי גדיאל התינוק , " שנחקר בידי גרשום שלום , זכה לניתוח מעמיק באשר למקורותיו הקבליים . נביא כאן רק השלמות בכדי שלא לכפול דברים שכבר פורסמו . המאפיינים המשיחיים שבהם מתאפיין רבי גדיאל התינוק בסוף הסיפור כבר הוזכרו לעיל , ואילו כאן יידון הרקע לסיפור וכמה פרטים הנוגעים לעלילה עצמה . עגנון מספר על ילד פלא גדול בתורה , שהיתה קומתו כקומת גמד . לקראת סוף הסיפור מתוארת עלילת דם שגורמת לפוגרום בפסח . רבי גדיאל התינוק מתחבא בתוך כוס היין של אליהו הנביא ; הכומר שותה מהכוס ובולע אותו . בבוא הכומר לדבר לפני המלך כנגד היהודים ולהצדיק את הפוגרום , מדבר רבי גדיאל מתוך גרונו ומספר את האמת , וכך נצלים היהודים והכומר נתלה על עץ . בסוף הסיפור אליהו בא ובועט בכומר ומחלץ את רבי גדיאל התינוק מתוך מעיו , מטהר אותו ומביא אותו אל עולם אחר . ג' שלום טען שדמותו של גיבור הסיפור לקוחה מתוך שולחן ערוך האר"י , ולא מהספר חמדת ימים , והוכיח זאת מתוך העובדה שבשולחן ערוך האר"י לגדיאל תואר רב – " רב גדיאל , " ואילו בספר חמדת ימים אין לו תואר זה . לקביעה זו ניתן להוסיף עוד שתי ראיות : א . ד' תמר עמד על כך שעג...
אל הספר