ב. פרשנות

5 . 12 גם בתחום הפרשנות ניתן להצביע על פסיקות של בתי המשפט , אשר ממשיכות להישען על כללי פרשנות תלויי טקסט כגון "כלל הפרשנות נגד המנסח , " אף שהן מודעות לקיומו של כלל "הציפיות הסבירות של המבוטח , " אשר יש בו כאמור כדי לדחות טקסט מפורש העומד לזכותו של המבטח . כך , למשל , בעניין אפרים נעמט נתן בית המשפט תוקף מלא לטקסט , ולפיו הסוכן מונה על ידי המבוטח לשלוחו , בניגוד לחזקה הקבועה בחוק חוזה הביטוח וזאת בלי שבית המשפט בדק כלל אם התקיימה חובת הגילוי והווידוא של המבטח כלפי המבוטח בדבר המשמעויות של מינוי הסוכן כשלוח מטעם המבוטח . משמעויות אלה הן מרחיקות לכת , כי מינוי הסוכן כשלוח המבוטח מסיר מהמבטח את האחריות למחדליו של הסוכן ומותיר את המבוטח אך ורק בחזית היריבות אל מול הסוכן , אשר כיסו עמוק פחות כמובן מכיס המבטח . בית המשפט העליון בעניין נעמט כלל אינו נזקק למבחנים פרשניים , אשר עשויים היו לחלץ את המבוטח ממינוי הסוכן כשלוח מטעמו , כגון השימוש במבחן הציפיות הסבירות של המבוטח או הטלת חובת וידוא על המבטח בדבר הבהרת משמעות מינוי הסוכן כשלוח של המבוטח . 42 הוא הדין גם בפסק הדין בעניין נוה גן . בית ה...  אל הספר