5 . 5 אשר לשימוש של הפסיקה בפרשנות כדי להרחיב את אחריותו של המבטח , הרי הוא מתבטא במעבר משימוש בכלי הפרשני התלוי בטקסט והידוע כ '' כלל הפרשנות נגד המנסח" לאימוץ עיקרון פרשני חוץ טקסטואלי של מבחן "הציפיות הסבירות של המבוטח , " המאפשר לבית המשפט שיקול דעת גמיש וקידום מדיניות הנראית לו ראויה בסכסוכי פרשנות עסקת הביטוח . אמנם , גם כאשר החיל בית המשפט את כלל הפרשנות נגד המנסח , ככלל של "סוף הדרך הפרשנית , " ניתן היה להראות כי בית המשפט הוציא בפסיקותיו לא אחת מקרא מכלל פשוטו , כדי ליצור עמימות יש מאין , אשר תאפשר את תחולת כלל הפרשנות נגד 20 המנסח לחובתו של המבטח . עם זאת החלת הכלל האמור הייתה עדיין תלויה בנוסח הטקסט ובמסגרת "המשחק החוזי" שהרי כלל הפרשנות נגד המנסח עדיין הותיר פתח למבטחים לנסח טקסטים חד משמעיים , כדי להימנע מעמימות ולהיחלץ מהכפפתם לכלל זה . כך , למשל , אילו המבטח בעניין סלע נגד שלו היה מנסח את הכיסוי הביטוחי בביטוח תאונות אישיות במפורש כך ש"אלימות '' היא אך ורק אלימות פיזית ואיננה כוללת אלימות מילולית , כי אז לא ניתן היה להיזקק לכלל הפרשנות נגד המנסח , כדי להטיל אחריות על ה...
אל הספר