4 . 22 בעיצוב המודל הראוי לכלל הפרשנות נגד המנסח , ניתן להתחשב גם במידה שבה עמד המבטח בחובת הגילוי המוטלת עליו כלפי המבוטח . ניתן ליצור קורלציה בין השניים כך שככל שהמבטח יעמוד בחובת הגילוי שלו כלפי המבוטח , כך יידרש בית המשפט פחות לכלל הפרשנות נגד המבטח שניסח את חוזה הביטוח וההפך . היינו מבטח שעמד בחובת הגילוי המוטלת עליו כלפי המבוטח בכל הנוגע לטקסט השנוי במחלוקת 25 ו לסטטוס הציבורי של המבטח שבשלו לא יאה לו להיתפס לשרירות , ראו Fischer , supra note 3 , at , pp . 1044-1046 וההפניות המופיעות שם . על עקרון הדואליות הנורמטיבית ועל הגדרת גוף "דר מהותי , " ראו באופן כללי : ד ברק ארז , "תאגידים ציבוריים" עיוני משפט יט ( תשנ"ה ) ; 273 י' זמיר הסמכות המינהלית ( כרך אי תשנ"ו ) ; 480 אי ברק פרשנות במשפט ( כרך גי תשנ"ד ) ; 691 יי אליאס " החלתן של חובות מן המשפט הציבורי על חברות ביטוח" הפרקליט מה . 315 ( 2001 ) במידה מסויימת ניתן לראות בפסק הדין בעניין חזי כהן , לעיל הערה , 73 כנותן תוקף לרציונל של העסקה הביטוחית תוך העדפתו על פני לשון הטקסט . ולמעשה הפך את הידיעה של המבוטח לאחת הנסיבות האופפות את ...
אל הספר