4. כלל הפרשנות נגד המנסח - מודל יישומי

4 . 19 תנאי מוקדם לתחולת כלל הפרשנות נגד המנסח יהא עמימות טקסטואלית . העמימות תיבחן מנקודת מבטו של הקורא הסביר ולא מנקודת מבטו של המבטח . העמימות עשויה להתבטא במונח או במונחים רב משמעיים , המופיעים בהסכם הביטוח או במבנה הפנימי של ההסכם . החלה קלאסית של הכלל הנה באותם מקרים שבהם הטקסט הביטוחי מעורר כמה אפשרויות פרשנות סבירות בה במידה . במקרה כזה , מקובל יהיה לפרש את הטקסט לחובת המנסח שהוא ברגיל המבטח , היינו לטובת המבוטח . קל לעגן את החלת הכלל בסיטואציה הקלאסית , על פי הרציונלים העומדים בבסיסו ובכלל זה גלגול האשם על המנסח שהוא גם המונע הזול , כמו גם היות המבטח הכיס העמוק ומפזר הנזק היעיל יותר , כשלאלה מצטרפים גם הרציונל של כוח המיקוח הבלתי שווה של המבוטח והעובדה שמדובר בחוזה אחיד . היתרון הדיוני באימוץ הכלל במקרה דנן הוא , שאין הוא טעון , ברגיל , בירור עובדתי . החיסרון שבו הוא , שהוא 117 על ההצדקות להתלת כלל הפרשנות נגד המנסח , ראו לעיל סעיפים . 4 . 4-4 . 1 על ההתיחסות לכלל זה בהצעת החוק לדיני ממונות ( הקודקס האזרחי ) ראו להלן דיון בפרק . 6 מרחיק לכאורה את ההכרעה בסכסוך הביטוחי מהכרעה ע...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן