א. הצגת קווים מנחים לעיצוב החובה

2 . 161 חוזה הביטוח מצריך לעתים מטבעו שיתוף פעולה בין הצדדים לעסקה גם לאחר שנכרת החוזה . ככזה הוא בעל מאפיינים של חוזה יחס . מעיון בהסדרים שנקבעו בשיטות משפט שונות באשר לתקופה החוזית שלאחר כריתת חוזה הביטוח ולפני קרות מקרה הביטוח עולה , כי תקופה זו כפופה למשטר משפטי , המתמקד בעיקר בהסדרים הנוגעים לחובות הגילוי של המבוטח כלפי המבטח . קשה להתחקות על קונספציה ברורה באשר לחובות הגילוי של המבטח כלפי המבוטח בתקופה זו . הסדרי הגילוי באשר 195 אם הפסיקה כאמור קבעה שתקופת ההתיישנות , שהיא תנאי פריפריאלי , מוכפפת לחובת הגילוי היזום , כי אז עניינים שבדין הנוגעים ללבת העסקה כבדוגמאות דלעיל , קל וחומר שיוכפפו לחובת הגילוי . 196 מה שיהיה בו כדי לפשט את הסוגיה האמורה הוא רגולציה , היינו קביעת הוראות שתסדרנה חובות מינימום באשר להוראות דין כאמור . כך , למשל , סעיף 27 לפוליסה התקנית לדירות העוסק בתקופת ההתיישנות והמופיע בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח ( תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן , ( התשמ986-ו" ו . . I . R . MacNeil "The Many Futures of Contract" 47 So . Cal . L . Rev . ( 1974 ) 691 197 על חוזה יחס ראו ג...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן