2 . 28 עיגונה של הטלת חובת הגילוי ברציונל מוסרי , ייבחן באספקלריה של שתי תפיסות מוסר החולשות על המשפט בכלל ועל דיני החוזים בפרט : התפיסה המוסרית התועלתנית מיסודם של בנתהאם ומיל והתפיסה המוסרית דיאונטולוגית מבית 132 המדרש הקאנטיאני . התפיסה התועלתנית תשים דגש על תוצאות ההתנהגות המפרה את חובת הגילוי ותבחן אם התוצאה תמקסם את העושר , לפחות על פי העיקרון הפרטיאני המינימלי . אותה גישה תשאף לעצב את דוקטרינת חובת הגילוי של המבטח כך שתוביל לתוצאות הללו , היינו אם יוכח כי בהינתן מידע מלא בידי המבוטח תהיינה ; published in 1859 Indianapolis , 1978 ) 95 וראו גם בי זיסר , לעיל הערה , 73 בעמי . 99 לעתים , הטעייתו של המבוטח נגרמת כתוצאה מעודף מידע ולא מחוסר מידע . המידע יהיה מידע עודף , כאשר העברתו למבוטח אינה רצויה , כאשר הוא בלתי רלוונטי או כאשר חשיבותו מועטת . העברת כמויות גדולות של מידע למבוטח יוצרת קשיים גוברים בעיבוד המידע ועיכולו בהתחשב גם בכך שהעוסק , המבטח , לעתים קרובות מציג מידע זה לצרכן , המבוטח , באופן סבוך . על בעיית עודף המידע ועל כך שחובת הגילוי עלולה להחמיר את הבעיה כתוצאה מן התהליך ה...
אל הספר