2 . 27 ניתן לסווג את התערבות בתי המשפט והמחוקקים בחוזים צרכניים כמעוגנת 126 בשיקולים פטרנליסטיים . כפי שיוצג להלן , הרי לאור הניתוח הפסיכולוגי של המשפט , החלת התפיסה הפטרנליסטית באופן פשטני על הסיטואציה הצרכנית המגולמת בעסקת הביטוח , לא תשקף את המורכבות הכרוכה בסוגיה זו . החלה פשטנית של תפיסה פטרנליסטית , תוביל להטלת חובת גילוי על המבטח , מתוך מחשבה שקיומו של המידע בידי המבוטח יאפשר קבלת החלטות על בסיס רציונלי . כאמור , מחקרים שעליהם נעמוד ונסקרם בפירוט בהמשך , מצביעים כי המבוטח סובל מרציונליות מוגבלת ומתקשה להתמודד עם מידע המורעף עליו , להפנימו ולנתחו , כדי 127 להפיק ממנו תועלת . לפיכך הטלת חובת הגילוי כשהיא לעצמה , כנגזרת משיקולים פטרנליסטיים , לא משיגה את התכלית הפטרניאלית ובמקרים מסוימים עלולה להביא לידי תוצאה הפוכה והיא , שהמבטח ייחשב כמי שעומד בחובת הגילוי המוטלת עליו ומאידך גיסא , התכלית של הגנה על המבוטח תסוכל . מנקודת מבט זו , אפשר שבהטלת חובת גילוי כשהיא לעצמה לא מדובר בפטרנליזם , אלא יש צורך ליצור הבחנה נוספת 125 ראו להלן נפרק . 4 126 על הגדרת פטרנליזם וההצדקות השונות להתערב...
אל הספר