2 . 15 נקודת החיתוך אשר עליה מתבססים , Ulenn Cooter שלא כ ת , ^ 0 מ 1 ז 13 כדי להכריע אם להטיל משטר של גילוי , היא סוג המידע ולא אופן השגתו . הם מבחינים בין עובדות שניתן להשתמש בהן כדי להגדיל רווחה ותועלת חברתית ( להלן - עובדות פרודוקטיביות , ( ובין עובדות המשרתות ערכים של חלוקה מחדש ( להלן — עובדות רדיסטריבוטיביות . ( למשל , גילוי חיסון למחלת איידס או גילוי האנטיביוטיקה הם פרודוקטיביים . תמריצים לחשיפת מידע פרודוקטיבי הם יעילים , כאשר מגלה המידע מפוצה בשיעור התואם את העלייה בשיעור הרווחה המופקת מהגילוי . עובדות 57 כך , למשל , הטלת חובת גילוי על מבטחים לא תפגע ברצונם לערוך מחקרים בדבר גילאי התמותה הממוצעים בביטוח חיים או סוגי כלי רכב המועדים יותר לגניבה וכיוצא באלה . מבקריו של , Kronman ובהם Masen Heckathorn , Coleman , Barnett סבורים כי אין רלוונטיות להבחנה בעניין דרך השגת המידע , היינו אם היה זה פרי מאמץ מיוחד או השגה אקראית . על פי עמדתם הטלת חובת גילוי תיגזר מההבחנה בין מידע חיוני ובין מידע שאינו חיוני . בהינתן הגדרתו של מידע חיוני בידי המבטח , יחויב זה לגלותו . ראו R . E . Barne...
אל הספר