3. האופי הבין-ממשלתי של הסכסוכים

הסכסוכים ויישובם היו פרטניים במהותם גם במובן נוסף : הם נחזו כקיימים ומתנהלים בין , ו"שייכים אל , " ממשלות הקשורות לסכסוך . ההשלכות של כללי הגאט"ט בכלל ושל תוצאות יישוב הסכסוכים בפרט , על שחקנים לא ממשלתיים , הובאו בחשבון ברמה נמוכה בלבד . לדעתי , יש שני הסברים עיקריים לכך : ראשית , הסברה המופרכת כי הממשלה היא המדינה . החוק הבין לאומי והארגונים הבין לאומיים מקדמים את הדעה , שהמדינה היא הממשלה . קשה היה לנהל יחסים בין לאומיים ולהיכנס להתחייבויות משפטיות 25 ביךלאומיות ללא הנחת מוצא כזו . משום כך , התייחסות שכזו לסכסוכים במסגרת הגאט"ט היתה אך טבעית , כמעט . שנית , עד לשלב מאוחר ביותר , אולי עד הסכסוכים בעניין הטונה דולפינים , העוסקים בגאט"ט להערכתי , באמת ובתמים נכשלו להבין את ההשלכות החברתיות והפוליטיות הפנימיות של המשטר והכללים שבאחריותם וההשלכות של אלה על אזרחי המדינות ועל גופים אחרים מלבד הממשלות ומשרדי March 3 1965 GATT B . I . S . D . ( 13 th Supp . ) , at p . 45 ( 1965 ); United States / European Economic Community Negotiation on Poultry , November 21 1963 , GATT B . I . S . D . ( 1...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן