ב. המורשת והאתוס של הדיפלומטיה

כמובן יש מידה מסוימת של הפרזה באמונו "שינוי פרדיגמה" ביישוב סכסוכים של . WT 0 n הליך יישוב הסכסוכים ה"ישך , אשר מהר מדיי פוטרים אותו כ"לא שיפוטי , " הביא , על אף הצורך בהסכמת שני הצדדים המתדיינים , ליותר מטפטוף של החלטות פנלים , שנכתבו כולן בשפה ה"משפטית , " ונערכו , לפחות באופן חלקי , כפי שהליכים משפטיים נערכים : בירור העובדות , פרשנות האמנה ( גאט"ט ) ויישום הדין לעובדות המקרה . כל זאת בדומה מאוד לאופן התנהלות העניינים כעת על פי ההסדרים החדשים . באופן מתמיה אף יותר , למרות הצורך שהיה קיים בעבר בהסכמת הצד המפסיד , אומצו רוב החלטות הפנלים . ולבסוף , הודות לעבודה המקורית והחשובה של הודק , אנו יודעים כי למרות היעדר משטר סנקציות מסודר , רוב החלטות הפנלים שאומצו אף יושמו . עם זאת , לא יהיה זה בלתי ראוי לחשוב כי יישוב הסכסוכים "הישן" היה הליך דיפלומטי באמצעים אחרים . המאפיינים הבאים של הליך יישוב הסכסוכים הישן מצדיקים לדעתי , את הסיווג הזה .  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן