ארגון הסחר העולמי עמד בשנים האחרונות במוקד המחלוקת בין קהילות הסחר לקהילות הסביבתיות . הפסיקה של - Appellate Bodyn ערכאת הערעור של מערכת יישוב הסכסוכים של ארגון הסחר העולמי - תפסה מקום מרכזי בוויכוח . אי היכולת של המערכת הפוליטית של ארגון הסחר העולמי להתמודד עם הדילמה הסביבתית - גם לאחר שתי פסגות סחר נוספות בדוחה ובקנקון - העניקה לפסיקה 19 אף על פי שמאמר זה התמקד בעיקר בזירה הביךלאומית , הדלות הרעיונית של השיח הסביבתי מאפיינת גם את החברה הישראלית . האופן שבו הוטמע ה"טבע" בתרבות הישראלית מנע התפתחות של דיון פלורליסטי על היחס שבין האדם לטבע . השיח של "כיבוש השממה" ו"גאולת האדמה , " שהיווה את אחת מאבני היסוד של השיח הציוני , לא היווה כר נאות להתפתחותו של דיון ציבורי משמעותי לגבי שאלות סביבתיות . דיון רציני על שאלות סביבתיות יחייב נכונות להאזין להשקפות החורגות מ"קו המים" התרבותי של החברה הישראלית . ניתן לאתר ניצנים של נכונות כזאת בספרות . ראו , למשל : ד' אריאלי "הבנייה תרבותית של טבע : המקרה של החברה להגנת הטבע בישראל" מגמות ; 206-189 , 38 צי אפרת "התוכנית" תאןד'ה ונ'קזדת . 211-203 , 16 או...
אל הספר