2. הורתם ולידתם של חוקים לאומיים כנגד היצף

נוכח הגידול בשכיחות השימוש בהיצף , העלו המחוקקים בארצות הברית , בגרמניה ובארצות אחרות את תעריפי המכס שהושת על טובין זרים בהיצף . אולם החקיקה הראשונה שסיפקה אמצעים מיוחדים כנגד טובין בהיצף אומצה על ידי קנדה בשנת . 1904 מדינות רבות בחרו במודל החקיקה הקנדית כבסיס למשטר ההיצף שלהן . כך עד ו 92 ו אימצו ארצות הברית , בריטניה , ורוב ארצות חבר העמים הבריטי חוקים כנגד יבוא בהיצף . השנים שבין 904 ו ל ו 192 היו השנים המעצבות של דיני ההיצף בכלל ושל דיני ההיצף של מדינות אירופה בפרט . בין מלחמת העולם הראשונה לשנות השבעים של המאה העשרים לא חלה 30 התפתחות משמעותית בסוגיית ההתמודדות עם נוהגי היצף . ההיצף והחקיקות הלאומיות כנגדו לא נתפסו כסוגיות מרכזיות בסחר הבין לאומי . מאמצי הליברליזציה התמקדו באותה העת במגבלות כמותיות ומכסיות . יתר על כן , השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה התאפיינו בצמיחה כלכלית , וזו ריסנה תחושות לאומיות והקטינה את הביקוש להגנה ממשלתית מפני תחרות זרה . י 3 עם זאת בשנות החמישים ותחילת שנות השישים במאה העשרים אומצו כמה אמצעי חקיקה לאומיים , על מנת לאפשר למדינות החברות ( General Agreement...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן