בחינת הנתונים הקיימים מעלה שמידת השתתפותה של ישראל במנגנון יישוב הסכסוכים של גאט"ט היתה קטנה יחסית עד כה . במזכירות גאט"ט לא נרשמה אפילו בקשה אחת להתייעצויות ( consultations ) על פי סעיף xxm ( הדרך הפורמלית להגיש תלונה ולפתוח בהליכי יישוב סכסוכים רשמיים ) עם מדינת ישראל . כמובן אין ללמוד מכך שמדינת ישראל מילאה תמיד את התחייבויותיה על פי ההסכם עד תום , או שלשותפות הסחר שלנו לא היו מעולם תלונות כלפינו . ידוע שהיו תלונות כאלה , אולם הן מעולם לא הגיעו לידי בקשה פורמלית לקיום התייעצויות אלא נידונו ונפתרו בדרך כלל במגעים ובהתייעצויות בלתי פורמליות בין הצדדים . העובדה שישראל טענה לתחולת החריגים של "קשיים במאזן התשלומים" ( סעיף 1 X 1 / ושל "סיוע ממשלתי לפיתוח כלכלי" ( סעיף , ( XV 111 וכי אמצעי ההגנה שנקטה בשם חריגים אלו נידונו ממילא בוועדה המיוחדת לכך , בוודאי תרמה גם היא לכך שישראל מעולם לא נתבעה בהליך יישוב סכסוכים במסגרת גאט . ט" ואולם ישראל נעזרה במנגנון לפחות פעמיים בתור תובעת . הפעם הראשונה אירעה זמן קצר לאחר ההצטרפות לגאט"ט , בשנת -1961עוד בהיותה במעמד של חברה זמנית . התלונה הוגשה כנגד ...
אל הספר