יא. השפעת שיטת החזון איש

אף שלדעתנו יצא החזון איש כנגד שימוש בכתבי יד רק בעניינים הלכתיים בלבד , הרי יש מחכמי דורנו שקיבלו את דבריו ללא כל סיג . לאמור , המעיין בספרים תותיים שיצאו 127 משמע שלא קיבל את העקתן של המגן אברהם שיש לתת עדיפות לנוסח הנמצא במגילת תענית . 128 ראה אוצרות ירושלים , הלק נד ( תש '' ל ) סי' תרמב - חלק ס ( תשיל ) סי' תרצג . הוא חזר על כך בקצרה גם בספרו ברור הלכה , בני ברק , תשל"ו . 129 אין מן הצורך להאריך בזה , והדברים בתרים מצד עצמם . עם זאת אעיר כי הוא עצמו הכריע שבכמה כתבי יד יש שיבושים וטעויות , רק על סמך ההשוואה עם כתבי יד אחרים . והנה אפשר שיתגלו כתבי יד נוספים ואזי נראה שאין בהם טעות . אמנם במקרה זה יש טענה נוספת כלפי ר '' י זילבר . לאמור , קיימים מקותת נוספים שיש בהם התייחסות לתאריכי הצומות , אלא שהם נעלמו מעיניו . כגון , ר' פנחס שהיה מפייטניה הקדמונים של א '' י , דוגמת יוסי בן יוסי והקליד , כתב פיוט על חדשי השנה , ובו הזכיר בין השאר , את הצומות שישנם בכל חודש . הפיוט נתפרסם עפ '' י כתבי '' ע T י א' מרמורשטיין , הצופה לחכמת ישראל , ה ( תרפ , ( א '' עמ' , 255-225 בשם 'קידוש ירחים דרבי ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן