ג. היחס לנוסח התלמוד הנדפס עד ימינו

דברי ררננ"ר לעיל "וכן כל הכ"י מוטעים יותר מהנדפסים" נאמרו על המצב בכתבי יד לעומת ספר נדפס באופן כללי , ומבלי להתייחס דווקא לתלמוד . אכן ביחס לתלמוד הנדפס , ידוע לנו שהוגה וחזר והוגה כמה פעמים . הרי בפרקים הקודמים ( פרק תשיעי עד פרק שלושה עשר ) סקתו את פעולת חכמי הדורות שהגיהו את התלמוד , כל זאת בנוסף לפעולתם של מגיהים "רגילים . " מעתה יש לומר , שהגהותיהם שיפרו את נוסח התלמוד והוא ספר מתוקן . לאמור , אם חכמים למדו בספר זה במשך דורות , ותיקנו במקום שהיה נראה להם כדרוש תיקון , מסתבר שלא נותר עוד מה לתקן . דברים ברוח זו שמענו 8 מדבריהם של כמה חכמים . ' כך כתב ר' יהושע פרידמן ' : עד כה עזתי ... 'ה להראות לעיני כל ישראל כי גם הענק הזה 1 ] ' מנשה מאילייא ] אף חכמתו לא עמדה לו בהצותו על הקדמונים זצוק"ל , וכל העם ישמעו ויראו וייראו , כי תורת אמת היתה בפיהם , ואם הראשונים כמלאכים , אנו כחמורי חמורים , כן לא 17 יש לציין כאן לדברי ט '' ז , יו '' ד , סי' קסא , סק . ט '' הב '' י התקשה בהסבר דברי הגהות אשרי , והט '' ז הגיה את לשונם , וכתב על הב '' י : 'ובב '' י היה נוסחא ישנה מוטעת לפניו ... והאריך ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן