א. חכמי המזרח מרבים להגיה לאחר המצאת הדפוס

בשני הפרקים הקודמים סקרנו את השפעת הדפוס על אופי היצירה של חכמי אשכנז . נעבור עתה לסקירה דומה על חכמי המזרח ' . חכמי המזרח לדידנו הם החכמים שפעלו במצרים , ארץ ישראל , תורכיה ויוון . אף כאן יש לדפוס השפעה על אופי היצירה , ואנו רואים שינוי בין התקופה שלפני המצאת הדפוס לבין התקופה שלאחריה . דומה שהשינוי אצל חכמי המזרח הוא בשלושה עניינים , שהם למעשה עניין אחד . עניין ראשון הוא עצם כתיבת ההגהות . בעוד שלפני המצאת הדפוס לא הרבו חכמי המזרח , וחכמי ספרד בכלל זה , לכתוב הגהות על ספריהם , הרי שעם המצאת הדפוס נוצר תהליך שונה לגמרי . חכמי המזרח מרבים בכתיבת הגהות על ספרי דפוס , עד שדומה כי ניתן עתה לדבר על ספרות הגהות . הגהות אלו עוסקות הרבה בענייני נוסח , והאמור בהן בא לתקן את נוסח הספרים . אולם , יש גם הרבה הגהות הבאות להוסיף על האמור בספר . הוספה זו מתבטאת הן בהבאת דעות של חכמים נוספים המחזקים את האמור בספר , והן בהבאת דעתם של חכמים החולקים על האמור בספר . מכל מקום , יש בהן דיון בתוכנו של הספר , ולא רק דיון ביחס לנוסח המודפס . עניין שני הוא ריבוי החכמים העוסקים בכתיבת הגהות . פעולת חכמי אשכנז נ...  אל הספר