נעבור עתה לדון בשינוי נוסף שחל באופי ספרות ההגהות , עקב המצאת הדפוס . כזכור , בתקופה שטרם המצאת הדפוס , דנה ספרות ההגהות רק בתוכן של הספר . לאמור , מצאנו בה הרחבה והשלמה של האמור בספר , או אף דעות חלוקות על האמור בו . ברם , עם המצאת הדפוס מצאנו הגהות שכל עניינן הוא עיסוק בנוסח החיבור ובתיקונו , כאשר יש צורך בכך . כדי להמחיש את השינוי , נפנה לחיבורו של ר' אברהם ב"ר אביגדור על הטור שהוזכר לעיל . חיבורו על הטור נדפס בפראג , בטור או"ח , שנת י"ע , 'ש המדפיסים ר' גרשם ובניו . בסוף הספר נכתב -.אמת כי אני הח"מ הגהתי טור זה להיותו אורח חיים למעלה למשכיל , גם תקנתי ויסדתי בו הגהות , להיות הסתימות בו נגוהות , גם הראיתי על כל דין מקום משכנו , 63 יו"ד , סי' לה , אות יג : "וכבר כתבתי דעתי בזה דהלכתא כבתראי וכ"ש במקום שהתוספות מסכימים . ואין לך בתרא כדעת הטור שכתב דטוב להחמיר . וכבר כתב מהר"י מעץ בתשובה בשם תלמיד מוהר '' ם דיש לפסוק כפוסקים אתרוגים כ"א , ראוי לפסוק בדעת הטור עכ '' ל . וכ '' כ מהר"י קולון הרבה פעמים בתשובותיו ושאר אחרונים בתשובותיהם , ויש לפסוק תמיד כבתראי ואץ לנטות מזה . " 64 חו"מ , ...
אל הספר