בין החכמים שמנינו לעיל ואשר יצאו נגד ההגהות , היו ר"י ריישר ור"י לנדא , ואף על פי כן מצאנום , לא אחת ולא שתיים , תומכים בהגהות באופן מעשי . לעתים הצדיקו את הגהתם , באמרם כי אין לראות הגהה מסוימת כהגהה , ונעמוד על כך בהמשך . ולעתים אף לא טרחו להצדיקה , אלא הגיהו ותו לא . נביא עתה כמה דוגמות מהגהותיהם . 101 כלומר , הם אומרים כשם שאי אפשר לבר בלי תבן , כך אי אפשר לדפוס בלי שגיאות . זו מליצה ידועה שהשתמשו בה המגיהים והמדפיסים פעמים רבות . אבל ר' ישעיה קורא עליהם בור במקום בר . 102 למעשה הוא סבור שאפשר למחוק את הנוסח הישן , ומה שכתב שלא נהג למחוק שום דבר , הוא רק " לאלומי מילתא , " ולפיכך כתבתי את דבריו בסעיף זה . 103 לצערנו הרב , תשובותיו לא הגיעו לידינו . 104 היינו : פה אל פה , פנים אל פנים , או : פעם אחר פעם , וראשון עדיף . 105 וכן כתב גם ר' מאיר איש שלום , בפירושו מאיר עין על הספרי , וינה , תרכ"ד , מבוא פ"ב . לדבריו , תקנת רגמ"ה אינה חלה לאחר המצאת הדפוס עקב ריבוי שיבושי הדפוס . בנוסף לכך , אץ אנו יודעים מה היה טיב כתב היד שאותו קבע המדפיס הראשון כבסיס למהדורתו . 106 דברי ר' ישראל נאמרו...
אל הספר