רוב החכמים שהוזכרו לעיל חיוו דעתם שאין להגיה . ברם , הם לא נתנו דעתם למקרה שבו המגיה משאיר לפני המעיין גם את הנוסח הישן . רק מהרש"א בדבריו שהובאו לעיל , התייחס לשאלה זו , וכתב : "וגם אם יהיה נראה לו הגהה ברורה יניח נוסחא הישנה במקומה , ויעמיד הגהה מן הצד בגליון . " לאמור , אין להגיה , אבל מותר לכתוב את הנוסח החדש בגליון . 53 כתב ר' יוסף דוד ויסברג בספר אוצר החיים , מנהגי רבינו הקדוש מצאנז , ירושלים , תשל , ח '' סי' שפא , עמ' שמא , בהערות : "רבינו למד פעם בכתבי האריז , ל '' ויגע כמה שעות על עניין אחד ולא ידע ביאורו , לבסוף הרגיש שנתחלפו השורות . ורצה רבינו לתקן , וחזר בו באומת כי מן השמים נסבה כדי שלא יוכל להבץ מי שאינו ראוי . " יש לציץ כי כאוצר חיים , בסי' שפא עצמו , הביא את הסיפור הראשק שהבאנו , וכה כתב : "כשהיה טעות דפוס כספר לא רצה רבינו לתקנו ע"י מחק או ע"י כתיבה בגליון רק שרטט בצפתו על הגליון ותו לא . " ולא דק בסיפות . המעשה אירע בכתבי האר"י , ולאור האמור יש לבעל דין לומר , כי רק ביחס לכתבי קבלה לא רצה ר' חיים מצאנז להגיה מהטעם האמור , ואילו בספרים אחרים אפשר שלדעתו מותר להגיה . 5...
אל הספר