נדון עתה בהבדל נוסף בין תקופת כתבי היד לתקופת הדפוס . אשר יש לו משמעות ביחס להגהות . בתקופה הראשונה יש חשש רב כי הגהה המוחקת את הנוסח הישן עלולה להביא לידי מצב שבו יישכח הנוסח הישן . סוף סוף כתבי היד אינם רבים , ומחיקת נוסח מסוים עלולה לגרום להכחדתו . הבה נראה לדוגמה מעשה שהיה . ר' אליהו ן' חיים ( ראנ . ( ח" שחי בסוף המאה השש עשרה , נשאל על קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה . בתשובותיו , חלק א , סימן א , הוא נזקק לדברי הרמב"ן . מכיוון שחידושי הרמב"ן לקידושין נדפסו לראשונה בשאלוניקי , שנת תקי"ט , ברור שהוא השתמש בדברי הרמב"ן בכתב יד . על יסוד דברי הרמב"ן הוא בונה סניף להיתר . והנה בסוף תשובתו , rat אמר הכותב , הוא כותב : ואחר דברי וכתבי כל אשר כתבתי , שמעה אזני קול הברה כי נמצאו חידושי הרמב"ן על מסכת קידושין , וימצא כתוב שם חשש איסור מ"מ ... להרים מכשול מלפני הטועים , ושלא יאמרו הרמאים אין ת"ח בקיאין במעשה ידינו , גם אני לא אחשוך פי להודיע לבני האדם כי לא היו דברים אלו מעולם , וכותבי פלסתר ומכתבי עמל כתבו בשם הרמב"ן את אשר לא דברו הוא , ולא עלתה על לבו , כי עתה בבא אלינו הספר ראינו הלשון מזויף...
אל הספר