הספר הראשון שבו נזכר במפורש שמו של המגיה , הוא פירוש רש"י לתורה , ואדי אלחג'ארה , שנת רל"ו . המדפיס היה ר' שלמה בן אלקאבץ הלוי , והוא עצמו היה גם המגיה . אלו דבריו בסוף הספר : צור תעודה חתום תורה , ברוך אשר עזרני . כי הגהתי מסברא , עם הספר שהנחני . וזה ליהודים אורה , משגיאות הציקוני . בספרים אשר בגמרא , אל האמת השיבוני ... דברי ר' שלמה "הגהתי מסברא , " אינם מובנים די הצורך . הרי הוא הבודק אם עלתה ההדפסה כראוי , והאם נפלו בה שגיאות , ואם כן מה טיבה של סברא בעבודה זו . הרי זו עבודה טכנית גרידא , בה משוים את כתב היד אל הדפוס . אם נמשיך לעקוב אחר פעולתו של המדפיס , תתברר לנו התשובה לשאלה זו . ספר אחר שלו שיש בו ציון להגהה הוא חומש עם הפטרות . בסופו נדפס : "הוגה בהללי . " משמעות הדבר עפ"י פרידברג היא זאת : 29 ראה : מ' בית אריה , 'הדקה שבין בכורי הדפוס העברי לבין כתבי היד , ' בתוך : מסות ומחקרים בספרנות לכבוד קורט דוד וורמן , ירושלים , תשל"ו , עמ' 27 ואילך . בית אריה מציין במאמרו לכמה עניינים שבהם נהגו המדפיסים הראשונים כמו שנהגו בתקופת כתבי היד . יש להוסיף על כך גם את הדמיון בקולופונים , שב...
אל הספר