( א ) הגהות שאין ידוע מי חברן את ספרות ההגהות , כפי שראינו עד עתה , ניתן לחלק לשני סוגים . האחד , אלו הן הגהות שידוע לנו מי חיברן , היינו ידוע מי כתבן בגליון הספר , הגם שאפשר שחלק מהן אינו משל הכותב , אלא מדבריהם של חכמים אחרים . הסוג השני , אלו הן הגהות שחכמים עלומים כתבון בגליונות של ספרים , ואף שהדעות הנזכרות בהן להלכה הן דעות של חכמים ידועים , מכל מקום הכותבן בגליון אינו ידוע לנו . ואל יהא הבדל זה קל בעיניך . הואיל ושם הכותב אינו ידוע לנו , ניתן לומר כי הוא אינו בר סמכא . ואף שבדברים שכתב לא הביע את דעתו האישית , אלא כתב והביא את דעתם של חכמים אחרים , מכל מקום אפשר לומר עליו שלא העתיק כהלכה ולא דקדק בדבריו . אפשר גם לומר שלא הביא את כל הדעות באותו עניין , ונמצא כי בחר לו דעת יחיד שלא נתקבלה להלכה . ואכן כך כתב הרדב"ז בתשובותיו : הנה נמצא בהגהה במרדכי תשובה לגאון כ"ע ... . אבל משמע לי דאץ תשובה זו בר סמכא שלא כתבו אחד מן האחרונים , אדרבה נראה הפך זה מתוך דבריהם ... ומזה הטעם וכיוצא בו איני סומך על שום הגהה אם לא אדע שם המגיה , לפי שכמה וכמה שלא הגיעו להוראה היו מגיהים בספריהם דברים ...
אל הספר