אי אפשר לסיים פרק זה בלי להתייחס להגהות רש"י . אמנם אין הוא תלמיד רגמ"ה , אבל הוא תלמיד תלמידיו , שהרי רש"י למד במגנצא אצל ר' יעקב ב"ר יקר ואצל ר' יצחק ב"ר יהודה , שניהם תלמידיו של רגמ"ה . ידוע לכל כי רש"י הרבה להגיה את התלמוד , 74 והביטוים : הכי גרסינן , לא גרסינן - מצויים רבות בדבריו . בחלק מהגהותיו הסתמך 75 רש"י על מקורות מקבילים , על מדרשי הלכה ועוד , לאמור במקומות אלו ציין רש"י על סמך מה הגיה , אולם ברוב המקומות לא הודיענו רש"י זאת . בחלק ממקומות אלו כתב 71 ראה : הלבני , במבואו עמ' 12 והערה . 21 72 דברי הלבני , שם , עמ . 12 ' 73 במבואו , שם , עמ' . 10-9 74 ראה לעיל 3 , רק שלישי , סעיף ז . 75 כגון שבת נט ע '' א : ג''ה" לה בת ... כ" ובכל הספרים כתיב ... ומפרשי אותו התלמידים ... ולא היא ... ועוד בת . "ב" יומא סח ע"א , ד"ה ת '' ר : '' הגירסא הזו משובשת היא ואי אפשר להעמידה ובמסכת זבחים ובת"כ הכי איתא" וכר . וראה : רע"צ מלמד , מדרשי הלכה של התנאים בתלמוד הבבלי , ירושלים , תש , ג" עמ' , 95-35 שציין לכל המקומות הללו . וראה עוד לקמן פרק חמישי הערה . 22 רש"י במפורש כי הגיה מסברתו , וכדבריו...
אל הספר