ב. פני הדברים אצל הגאונים

דבר ברור הוא כי בכל מקום שעסקו בלימוד התלמוד עסקו גם בהגהתו , וכפי שניסח זאת 0 : 1 ו"ר "אין לך תלמיד שונה תלמוד שלא הגיה ' . " השאלה היא האם הגאונים עסקו בענייני נוסח . ברור הדבר שכאשר הגאון נשאל על עניין מסוים , ומתוך השאלה הוא רואה , או חש , כי היא נגרמה עקב נוסח שאינו מדויק , הרי שהוא התיחס לכך בתשובתו . רוצה לומר , במקרים כגון אלו הגאון דן בבעיית הנוסח לא ביוזמתו , אלא ביוזמת השואל . השאלה היא אם יש מקרים שבהם הגאון מעורר מעצמו את בעית הנוסח , ודן בכך בפירושיו . הבה נעיין במסכת ברכות . אמנם אין לנו פירושים רצופים של הגאונים על כל מסכת ברכות , אולם יש בידנו קטעים מפירושי גאונים על כמה עניינים ארוכים יחסית . נבדוק מקומות אלו . בפירוש רב האי גאון לכמה עניינים בברכות פ"ט מצאנו " : 2 חזינא למכתביה לשמעתא גופא בלשנא דקא גרסי לה רבנן ' ואף על גב דלא קא מיפרשא לפום גירסא ... וטובא עייננא בהדין גירסא ולא סליק ליה פירושא אליבא דפשאטא דהילכתא ואיכא נמי גירסא אחרינא דאיכא דגרסי ... ואיכא דגרסי ... והכין 3 חזינא דמבעי למגרס . ' מצאנו אפוא , כי רה"ג נתן דעתו גם על ענייני נוסח בבואו לפרש סוגיות ב...  אל הספר