כתב שמואל דוד לוצאטו ( שד : ( ל" עתק בקל ענינו נעקר ממקום למקום ... והושאל אח"כ להעתקת ספר מספר אחר כאלו הסופר עוקר הכתיבה ממקומה ונותנה במקום אחר ; וכן שרש נסח ( אחיו של נסע , שענינו ג"כ עקירת היתדות ונסיעה ממקום למקום ) ענינו עקירה , כמו בית גאים יסח ה' [ משלי טו , כה , [ והושאל בל' = ] בלשון ] ערבי להורות [ על ] העתקת ספר , ומזה אצלינו נוסח ענינו העתקה . ודע כי הפרש גדול יש בין נסחא וגירסא , כי נוסחא היא מתחלתה ספר נעתק מספר , אבל גירסא היא למוד וקריאה בעל פה , כי בימי חכמי המשנה והתלמוד היו המשנה והתלמוד כלם נזכרים ונלמדים על פה , וזהו שכתב רש מ"ב ) י" לג ע"ב ) מפני שתלויין בגירסא ומשתכחין כלומר שתלויין בזכרון ובלימוד על פה , ועקר הוראת פעל גרס ענין טחינה ולעיסה ... והנה בימי חכמי התלמוד היה נכון לומר פלוני גריס הכי ופלוני גריס הכי ... אבל עכשו שהתלמוד כתוב , אין כאן גירסאות אלא נסחאות , ורש"י שכבר ראינו כי היטב ידע עקר הוראת מלת גירסא כתב אלף פעמים לא גרסינן והכי גרסינן , וזה לשון מושאל , מפני שקריאת התלמוד היתה מתחלתה בגירסא , כלומר בעל פה . ומכל מקום כשיהיה הדבור על ספרי הקדש וע...
אל הספר