ח. על מי ומתי חלה חובת ההגהה

נחזור לעיין בדברי רבותינו שהובאו בראש הפרק : "ספר שאינו מוגה א"ר אמי עד שלושים יום מותר להשהותו מכאן ואילך אסור להשהותו משום שנאמר אל תשכן באהליך עולה . " פשטות הדברים היא שאם אדם יודע שלפניו ספר שאינו מוגה , אזי אסור לו להשהות את הספר ברשותו . אולם יש לשאול , מה עמדת רבותינו במקרה שמעתיק סיים את מלאכת ההעתקה וברשותו נמצא עתה הספר המועתק , האם מוטל עליו להגיהו לפני מסירתו 176 הב"ח מגיה -. תייתר . 177 יש להעיר כי נ' קרוכמל , מורה נבוכי הזמן , שער יג ( כל כתבי ר' נחמן קתכמל , ערוכים ע"י ש' ראבידוביץ , מהד' שנייה , לונדון , תשכ"א , עמ' רג ) הביא את דברי מהר '' צ חיות בשם חכם אחד , והאריך בעניין הסימנים , ע"ש . 178 בחידושיו לש"ס שם . וכעין וה כתב גם בספרו תורת נביאים , במאמר 'לא תסור , ' בהערה , ירושלים , תשי , ח" עמ' קד-קה . וראה גם : יאקב בריל , דורש לציץ , ווין , תרכ , ד" עמ' . 9-8 179 יש לציין , כי רצ"ה חיות כתב בתחילה שדרכו של ר"מ היתה "לכתוב בגליון דרשות , " וסיים כי היה כותב בגליון רק רמזים וסימנים . ר' צבי קפלן , בספרו על גדות ים התלמוד , ירושלים , תש"ן , עמ' -1 ! 3 , 115 כתב מדעתו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן