פרק שמונה עשר נפילת אפיים ואיסור אבן משכית

2 עצם מנהגם של יחידים ' ושל ציבור ליפול על פניהם מוזכר בתלמוד , אולם מועטים בו 4 3 הפרטים על מנהג זה . לא נאמר בו דבר על מקומה של נפילת אפיים בתפילה , שהיום היא 5 באה לאחר העמידה . מן המסופר על חכמים שנפלו על פניהם עולה , שבשעת נפילת אפיים לא נהגו לומר תפילה או תחינה קבועה כמנהגנו היום , אלא שכל אחד היה "מתחנן בכל 6 התחנונים שירצה . " מן המקורות אף יוצא , שבזמן התלמוד לא היתה נפילת אפיים חלק 7 קבוע מסדר התפילה , וכפי שהיא היום . שלא כבפרטים שהוזכרו לעיל , שהתלמוד אינו דן בהם במפורש , הרי בעניין צורת הנפילה על אפיים בתענית ציבור עוסקות בהרחבה שתי סוגיות , אחת בבבלי ואחת בירושלמי . הסוגיות מתארות מנהגים שונים של נפילת אפיים , והצד השווה שבהם שנהגו ליפול על פניהם ארצה , ולא כנהוג היום כנאמר בשולחן ערוך , או"ח , סי' קלא , סע' א-ב " ! כשנופל על פניו נהגו להטות על צד שמאל . נפילת אפים מיושב ולא מעומד . " שתי הסוגיות דנות ביחס שבין הנפילה על אפיים לבין האיסור להשתחוות על אבן משכית , הנאמר בויקרא כו , א נ "ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה * . " 1 תענית ט ע"ב ; סוטה ככ ע"א ; קידושין פא ...  אל הספר