הדחייה של התאולוגיה המלכותית בספרות התנאים עולה בקנה אחד עם רעיון בריאת האדם בצלם אלוהים ועם התפיסה שישראל הם 'בנים למקום . ' תפיסות אלה כרוכות זו בזו ונודע להן מקום מרכזי הן במקרא הן בעולמם של חז"ל . חוקרי מקרא הדגישו , כי מקורה של התפיסה המקראית בדבר בריאת האדם בצלם אלוהים הוא בספרות המזרח הקדמון - במקורות הנוגעים למעמדו של המלך במסופוטמיה או במצרים . אפשר כי הד לתפיסה שהמלך המסופוטמי הוא בצלם אלוהים מצוי בדברי הפולמוס החריפים כנגד מלך בבל בישעיה יד , יג-יד : 'ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי [ ... ] אעלה על במתי אב אדמה לעליון " . ' שמואל ליונשטם הראה , כי לעומת המקורות המסופוטמיים , שמזהים רק את המלך ( ואת זרעו ) כמי שעשוי בצלם האל , מדגישה התורה בבראשית , פרק א , כי האדם - כל אדם ! - הוא בצלם האל . בעקבותיו כתב משה ויינפלד על בריאת האדם בצלם אלוהים בפרקים הראשונים בבראשית , כי 'בישראל חלה "דמוקרטיזציה " של רעיון שיוחס קודם למלך בלבד . ' התפיסה , שביססה את מעמדו ה ' מטפיזי ' הפוליטי של המלך , ולכן יוחדה לו בלבד , 43 אפשר שהתייחסות פולמוסית נוספת לעניין זה מצויה ...
אל הספר