בניגוד לספר דברים , ממנו עולה כי אין מצווה למנות מלך ( ברם יש חובה לכונן מוסדות אחרים : בית דין וכהונה , ( לפי מרבית התנאים , וכנראה גם לפי המשנה , מינוי מלך הוא מצווה . דומה כי מהלך זה נעוץ בתפיסה הפוליטית של חז " ל , לפיה המלך חיוני להשלטת חוק וסדר . במקורות התלמודיים חוזרת ונשנית הדרישה כי על המלך להטיל אימה . כך , למשל , בספרי דברים , הדורש את כפילות הלשון 'תשים עליך מלך ' ( דברים יז , טו : ( ' והלא כבר נאמר "שום תשים עליך מלך " ( שם , שם , ( ומה תלמוד לומר "תשים עליך מלך" - שתהא אימתו עליך . ' את נאום שמואל מפרש , כזכור , ר ' יהודה ברוח דומה : ' לא נאמרה פרשה זו אלא בשביל לאיים עליהם שנאמר שום תשים עליך מלך . ' לפי ר ' יהודה אין נאום שמואל מציע את חוקת המלך ; דבריו נועדו להכשיר את הקרקע למינוי מלך . בנאומו מכין שמואל חברה , שלפי העלילה המקראית התנהלה עד אז תחת משטר תאוקרטי ישיר ( כלומר חברה באנרכיה , ( למשטר מלוכני . יסודה של המלוכה , לפי ר ' יהודה , הוא אפוא הטלת אימה . יסוד זה הוא תנאי להשגת המטרות שהציבו הזקנים לפני שמואל : ביטחון מול אויבים מבחוץ ומערכת משפט מתוקנת מבית . לפי ...
אל הספר