הדיסציפלינה של טיפול במוסיקה , כמו דיסציפלינות אחרות , כוללת שלושה תחומים : פרקטיקה , תיאוריה ומחקר . שלושת התחומים הללו קשורים זה בזה ותלויים זה בזה . הפרקטיקה היא המעשה הטיפולי , העבודה הקלינית עם אוכלוסיות מטופלים מגוונות שבה מיושם הלימוד התיאורטי . במהלך העבודה הקלינית מתעוררות שאלות . המחקר בודק את השאלות המתעוררות ומנסה להשיב עליהן . ממצאי המחקר יכולים להביא ליצירת תיאוריה או עקרונות תיאורטיים ואלה יכולים לשמש בסיס לעבודה המעשית , לתרום לה ידע חדש או לשנות ידע קיים . מחקר יכול לעצב את העבודה הקלינית או את התיאוריה , וגם להיות מעוצב על ידן . התיאוריה הכרחית על מנת לתת בסיס לעבודה המעשית ולחזק אותה — שהרי בעבודתו נשען המטפל על תיאוריה מסוימת או על קונספציות הלקוחות ממגוון תיאוריות ואוריינטציות טיפוליות . בסיס תיאורטי מעניק תשתית וביטחון , שפה וכלים לאבחון ולטיפול . מחקר , תיאוריה ופרקטיקה תורמים אפוא זה לזה ונתרמים זה מזה . בפרק הראשון של הספר אביא סקירה כללית על תרפיה במוסיקה ? . סקירה היסטורית וסקירת הגדרות . אתאר בקצרה חלוקה שקיימת בתרפיה במוסיקה : פסיכותרפיה באמצעות מוסיקה , מו...
אל הספר