כפר דרום

מאז עלתה הנקודה כפר דרום להתיישבות בסתיו 1946 ועד למלחמת השחרור , נע מספר אנשי המקום בין שלושים לארבעים . רובם היו חברי קבוצת נתיבות והיתר 31 ארכיון הקבה"ד , תיק , 9-51 מכתבו של משה כהן אל הרולד סמידס מיום . 3 . 11 . 47 32 סיכום ההתפתחויות העיקריות בכפר דרום מבוסס על המקורות האלה : עלונים , כו כז ( תשרי חשוון תש , ( ז" עמ' -, 4 & , 18-16 שם , לה ( כסלו טבת תש , ( ח" עמ' ; 44-43 ארכיון חברים מקבוצות הקבה"ד האחרות שמזכירות הקבה"ד קראה להם לסייע לכפר דרום בנקודתה המבודדת . עם העלייה נבנו במקום כמה מבנים לשיכון ולשירות . שטחי הנקודה , שכזכור לא עלו על מאתיים שישים דונם , לא אפשרו לפתח משק חקלאי של ממש . רק מקצת השטחים היו סמוכים לנקודה וכמה מהם נוצלו לגן ירק בהשקיה מבאר מים מתוקים שנחפרה במקום . הרפת והלול עדיין היו בחיתוליהם ואף לא סיפקו את צורכיה של הקבוצה . מקצת פרנסת הקבוצה באה לה מעבודות חוץ בהנחת קו המים מניר עם ומעבודות החוץ של המשאית שעמדה לרשות הנקודה . תכניות לעבודות חוץ במסגרת עבודות סולל בונה במחנות הצבא הבריטי לא התגשמו , וכך סבלה הקבוצה רוב הזמן מחוסר עבודה . מן הטעם הזה ובשל...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן