עין הנצי"ב , שהיתה הנקודה השלישית של הקבה"ד בעמק בית שאן , עלתה על הקרקע כזכור רק בתחילת , 1946 ולפיכך היו ההתפתחויות במשק עד למלחמת השחרור מועטות . קבוצת אמונים שנועדה להתיישב במקום ישבה כולה ערב העלייה בנחלת יהודה ומניעה באותו הזמן היה מאה ארבעים וארבע נפש , מהם מאה ושלושה עשר מבוגרים , עשרים ותשעה ילדים והיתר — זמניים ואחרים . לנוכח האפשרויות יכלו רק מקצת אנשי הקבוצה לעלות לעמק בית שאן . באמצע 1946 היה מספר אנשי הפלוגה בעין הנצי"ב ארבעים איש ( מהם שלושים וחמישה חברים וחמש חברות , ( ובשלהי קיץ 1947 עמד מספר החברים על שישים . רק בסוף שנת 1947 אוחדה הקבוצה כולה בעין הנצי"ב והמחנה בנחלת יהודה חוסל . בשנת 1948 נקלטו בעין הנצי"ב גרעינים חדשים והאוכלוסייה שם עמדה על מאה ושישים נפש , מהם מאה ותשעה עשר חברים ומועמדים , שלושים ילדים והיתר — נוער ( 9 ) והורים . 20 סיכום ההתפתחות המשקית בעין הנצ"יב מבוסס על המקורות האלה . אגמון , עין הנציב , עמ' ; 104-85 ארכיון הקבה"ד , ידיעות מזכירות הקבה"ד מיום ; 2 . 6 . 46 , 20 . 3 . 46 , 12 . 2 . 46 שם , תיק , 29-184 דוח מביקורם של משה כהן ושל משה פרידמן בק...
אל הספר