כבר הערנו כי הרמב " ם מביא את שני הדינים יחד בפרק החמישי של הלכות יסודי התורה , שם הוא דן במצוות קידוש השם . להלן דבריו : י 3 29 ירושלמי תרומות פרק ח , הלכה י , טור , 252 שורה , 2 במהדורה של האקדמיה ללשון עברית ( ירושלים תשס . ( א" 30 אולם ראה דברי רש"י על סנהדרין עב , ב , בדיבור המתחיל "יצא ראשו , " המבוססים על התוספתא . ו 3 הלכות יסודי התורה ה , ה . נשים שאמרו להם גוים , תנו לנו אחת מכם ונטמא אותה , ואם לאו נטמא את כולכם , יטמאו כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל . וכן אם אמרו להם גוים , תנו לנו אחד מכם ונהרגנו , ואם לאו נהרוג כולכם , יהרגו כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל . ואם ייחדוהו להם ואמרו , תנו לנו פלוני , או נהרוג את כולכם , אם היה מחוייב מיתה כשבע בן בכרי יתנו אותו להם " ... ואם אינו חייב , יהרגו כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל . נעמוד כאן על שני קשיים בפסיקת הרמב " ם . ראשית , הוא פוסק כדעת ריש לקיש , נגד דעתו של רבי יוחנן . הוא אוסר מסירת אחד להריגה , אפילו אם הגויים מייחדים את המבוקש , כל עוד אינו חייב מיתה כפי שהיה במקרה של שבע בן בכרי . והנה , הכלל המקובל בפסיקת ההלכ...
אל הספר