סדנא דארעא חד הוא . אותן שאלות עקרוניות המעסיקות את השיטה המשפטית האחת מעסיקות בדרך כלל גם את האחרות . על כן יהיה בדרך כלל דמיון רב בין התשובות והפתרונות של השיטות השונות לשאלות אלה . אך לא תמיד . לעיתים , פתרון ששיטה אחת מציעה נוגד השקפת יסוד של שיטה אחרת , כך שהאחרונה אינה יכולה לאמצו . הנה , למשל , לא מצאנו בספרות ההלכתית ביטוי לתפיסה המופיעה בספרות המודרנית המבססת את ההגנה העצמית על זכותו של אדם לחיים ולאוטונומיה . דברי האחרונים שהבאנו מתקרבים אומנם לדעה כזאת , אך גם הם לא נימקו כך את דעתם ולא ניסחו אותה כך . נדמה כי גישה כזו זרה לעולמה של היהדות . החיים הם מתת אלקים וחסד . יותר משהאדם הוא בעל זכויות כלפי בורא עולם , הוא חייב בקיום מצוותיו , ביניהן האיסור " לא תרצח . " בתפיסת עולם זו קשה למצוא מקום להתרת האיסור מכוח זכות לחיים ולאוטונומיה . אולי יהיה מקום לומר שהרמב " ם מתקרב לעמדה זו יותר מן האחרים , כי הוא מבסס את ההיתר להרוג את הרודף בעיקר על הצלת הנרדף מבלי שידגיש במידה דומה את התנאי של ביצוע עבירה על ידי הרודף . אך נראה לנו שהשוואה כזו תהיה שטחית . הדמיון בין גישת הרמב"ם לבין ...
אל הספר