רבנו מנחם בן הרב שלמה לבית מאיר , הנקרא המאירי , חי בפרובנס במחצית השנייה של המאה השלוש עשרה ובתחילת המאה הארבע עשרה . הוא כתב פירושים על רבות מן המסכתות של הש " ס , אך רוב כתביו אבדו במשך הדורות ונתגלו ופורסמו לראשונה בסוף המאה התשע עשרה ובמאה העשרים . הפירוש למסכת סנהדרין נמצא במאה התשע עשרה בספרייה בפרמה שבאיטליה . כתב היד יצא לאור הדפוס לראשונה בשנת " . 1930 י לרוב המאירי הולך בעקבות גישת הרמב " ם . ניתן למצוא בדבריו הסברים לדברי הרמב " ם שאינם מוכרים ממקורות אחרים , אף לא מדברי הרמב " ם עצמו . ואולם בסוגיות שאנו דנים בהן כאן הוא בוחר לעצמו גישה מקורית , שיש בה תערובת משל גישותיהם של רש"י ושל הרמב " ם וגם חידושים מקוריים משלו . נעקוב אחר דבריו . המאירי מסביר את דין הרודף כהסברו של הרמב " ם , ואלה דבריו : 127 בית הבחירה על סנהדרין ( ירושלים תש . ( צ '' 128 שם , בעמ ' . 272 מזהירין אותו שלא לעשות , ואם לא נמנע אלא שהוא רודף עדיין , אף על פי שלא קבל עליו התראה , הורגין אותו להציל את הנרדף . כמו הרמב " ם , גם המאירי נוקט במלה "מזהירין , " במקום מתרים , ומבחין בין האזהרה הנדרשת במקרה ש...
אל הספר