הצגנו שתי גישות המקובלות בספרות הרבנית להסברת ההבחנה שהרמב " ם עושה בפסיקתו בין מקרים של כורח איומים לבין מקרים של כורח נסיבות . ההסבר הראשון נראה לנו לקוי מפני שהוא מעמיד את ההלכות הדנות בענישת העובר על בסיס פורמלי ומלאכותי , תוך התעלמות ממידת אשמתו האישית , ואינו מעמידן על שיקולים ראויים של ענישה . ההסבר השני מציע רציונל הקשור לאשמת העובר , אך הוא נראה לנו חלקי בלבד . הצענו הסבר שלישי ששילב יסודות משני ההסברים המקובלים בספרות , תוך הוספת דברים משלנו . נראה שהמפתח להבנת דברי הרמב '' ם הוא בפירוש המילים "עונשין אותו בית דין עונש הראוי לו . " לדעתנו , הן אינן מתייחסות לעונשים הכתובים בתורה , כי אם לעונשים קלים מהם , הנקבעים לפי שיקול הדעת של בית הדין , לפי מידת האשמה של העובר וכדי למנוע התפשטות העבריינות בחברה , דהיינו "למיגדר מילתא . " הצבענו על מקומות אחרים שבהם נקט הרמב " ם בלשון זהה כדי לציין עונש או מידה שאינם קבועים מראש , הנקבעים על ידי בית הדין לפי שיקול דעתו וכפי שנראה לו ראוי לנוכח העובדות המיוחדות של המקרה שלפניו . גם הבהרנו שהמקרים של כורח איומים מעמידים לבן ישראל את האתגר ...
אל הספר