נראה לנו שניתן לעמוד על הבדל נוסף בין כורח איומים לכורח נסיבות שלא הוזכר בספרות , למיטב ידיעתנו . קיימת ספרות רבה העוסקת בשאלה מהו היסוד המדויק והמסוים של האיסור לעבור על שלוש העבירות - עבודה זרה , גילוי עריות ושפיכות דמים - אף כדי להציל את החיים . האם האיסור מבוסס על חומרתן המפליגה של עבירות אלה ? או האם ייחודן קשור בדרך כלשהי למצוות קידוש השם ועבירת חילול השםל ניתן להציג את השאלה גם קצת אחרת : איזו עבירה עובר אדם העושה את אחד המעשים האסורים האלה כדי להציל את חייו ? האם הוא עובר על אותה עבירה שאת יסודותיה הוא עושה , דהיינו רצח או עבודה זרה או גילוי עריות ? או האם הוא עובר עבירה של חילול השם ? הנושא מורכב ומשמש יסוד למחלוקות בין הראשונים . הרמב"ם גורס כנראה שיטה מיוחדת משלו המשלבת את שתי הגישות . שיטתו אינה ברורה , אך אין לנו כאן צורך לנסות לרדת לסוף דעתו . די לנו להשוות פעם נוספת את דבריו בסוגיית כורח איומים עם דבריו המקבילים בקשר לכורח נסיבות . ניווכח לדעת שקידוש השם וחילול השם עומדים במרכז ההלכות העוסקות בכורח איומים , אבל 61 ראה למשל דברי בעל המאור על הסוגיה בסנהדרין עד , א , והשג...
אל הספר