ב. ההבחנה בין כורח איומים וכורח נסיבות

אנוסים אלה , שכוח הבחירה שלהם נפגע פגיעה מהותית , אך לא מוחלטת , עקב כוחה של הסכנה שלחץ ואיים על חייהם , נחלקים לשתי קבוצות . הקבוצה האחת מכילה מקרים שבהם מקור הכוח הלוחץ והמאיים הוא רצונו השטני של אדם שלישי . עבריין רשע מצווה על האנוס לעבור עבירה , שאם לא יעשה כן - יהרגנו . האיום להורגו , יחד עם היכולת המעשית של האנס המאיים לממש את האיום והיעדר סיכוי נראה לעין להצלה ממקום אחר , לוחצים על האנוס וכופים אותו למלא אחר רצון האנס ולעבור את העבירה כמצוותו . במשפט הנוהג כיום בישראל מקרה זה נידון על פי הגנת כורח . 6 העובדה שהנאשם מנע נזק חמור באמצעות מעשה העבירה עשויה לשמש בסיס לשתי טענות הגנה שיש להבחין ביניהן : האחת , שהחשש והפחד מפני הסכנה אנסו אותו לעשות את העבירה , והוא לא עשה אותה מרצון . והאחרת , שמעשה העבירה לא נעשה בניגוד לחוק , כי בנסיבות המיוחדות היה המעשה ראוי ומוצדק מפני שמנע גרימת נזק חמור יותר . הטענה הראשונה היא מסוג הפטורים או הסליחות , שעניינם באישיות העבריין וביסודות האישיים של האחריות הפלילית . במקרים אלה , מעשה העבירה פוגע אומנם באינטרס החברתי שהחוק בא להגן עליו , אך הנאשם...  אל הספר