על שלושים ושש עבירות גזרה התורה עונש מוות ועל מאתיים ושבע אחרות עונש מלקות . ובכל זאת , כפי שראינו בפרק הראשון , יהיה זה נדיר ביותר שאדם ייענש באחד העונשים האלה גם כאשר הסנהדרין יושבת בלשכת הגזית ודנה דיני עונשין על פי סמכותה המלאה . הדרישות הקפדניות של דין התורה בתחום המשפט המהותי , וכן סדרי הדין ודיני הראיות הנוהגים בבית הדין כאשר הוא דן לפי דיני התורה , מקשים על הרשעת אדם בעבירה שתצדיק ותאפשר להטיל עליו עונש מיתה או מלקות על פי דיניה . כבר עמדנו על כך שאחת מאותן דרישות קפדניות היא דרישת ההתראה . כלל גדול בדיני העונשין שמן התורה שאין מענישים אדם בעונש מיתה או במלקות על עבירה שעבר אם לא התרו בו תוך כדי דיבור עובר לעשייתה . מכאן רווחת הדעה כי טענת אי ידיעת הדין וטענת טעות בדין הן הגנה מלאה מפני אחריות פלילית במשפט הפלילי העברי , בעוד אי ידיעת הדין אינה משמשת הגנה או עילה לפטור אדם מאחריות פלילית 1 רשימת העבירות שדינן מיתה נמצאת ברמב , ם " הלכות סנהדרין טו -י , יג , ואלה שדינן מלקות שם , יט , א-ד . 2 שם , יב , א-ב . Helen Silving Constituent Elementsof Crime ( 1967 ) 361 ; Paul Ryu & H...
אל הספר