א. מבוא

דנו בפרק הראשון בבעיה של דיני העונשין שבתורה שאין בהם כדי להילחם בעבריינות באופן מעשי , ובפתרון שהציע הר " ן , שלפיו המלך מוסמך להעניש עבריינים כפי הנראה לו לצורך תיקון חיי המדינה ובלא הגבלות של דין תורה . על פתרון זה קמה ביקורת קשה ; טענו שיתרונו הוא גם חולשתו , כי "תורה מה תהא עליה . " על פי גישת הר '' ן , דיני העונשין שבתורה יצטמצמו לתחום העיון והלימוד בלבד . יעסקו בהם בישיבות ובאקדמיה , אך לא יהיה להם חלק ונחלה בעולם המעשה . בפועל , עם ישראל יחיה על פי דיני העונשין של המלך הבאים לעולם כדי לבער את העבריינות . יש לקוות ואף להניח שמצב מצער זה ישתנה בעידן המשיח , כשיגור זאב עם כבש והעבריינות תיעלם מן החברה , או למצער תצטמצם עד למזער ; אך עד לאותו יום מיוחל ישלטו בעם דיני המלך . ועוד . לאור שיטת הר " ן , דיני העמים שהסדירו מלכיהם הזרים ישלטו בעם , כי יש לצפות שיימצאו בהם דינים טובים ויעילים יותר למלחמה בפשע מדיניה של תורת ישראל . בעייתיות זו של היישום המעשי של דיני העונשין היהודיים התעוררה בחדות בתקופה שקדמה להקמתה של מדינת ישראל , כאשר הרב הראשי לארץ ישראל , הרב יצחק אייזיק ו ברכות לה ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן