ההנחה הרווחת אצל הרוב המכריע של לומדי התורה היא כי אחד דינו של בן נח שעבר עבירה על מצווה משבע מצוותיו : מיתה . זאת דעתם של רש " י ושל מחבר ספר החינוך , שמשנתם נפוצה בישראל . הציבור לא ידע שיש גישה אחרת , של הרמ " ה , החולקת על 87 ו הזכרנו למעלה דעה המבחינה בין חובת ישראל לאכוף את דיני בני נח לבין חובתם של בני נח עצמם . ראה הערה . 19 ניתן לטעון לפי גישה זו שאותה גמישות שהיתה מותרת ליעקב באכיפת העונשים אסורה לבני נח . אולם המאירי עצמו אינו מציע הבחנה כזו . בכל מקרה , מעשה שכם אירע לפני שקיבל עם ישראל את התורה בסיני . מעמדם של בני משפחת אברהם באותה עת היה כמו זה של בני נח . הספרות הרבנית עוסקת בשאלות הנובעות ממצב הביניים שעמדו בו האבות , ולא זה המקום לדון בהן . ראה למשל פרשת דרכים לרב יהודה רוזאניס , הוא בעל הפירוש משנה למלך על המשנה תורה של הרמב " ם . אפשרות אחרת היא להבחין בין בתי דין , החייבים לדון ולהעניש , לבין יחיד , שאינו חייב . אלא שגם הבחנה זו אינה מתיישבת עם האמור בכתבי היד של הרמב . ם " 88 ו אולי ניתן למצוא בדברי המאירי רמז נוסף לכך שעונשים של בני נח הם רשות . כמו הרמב " ם , גם...
אל הספר